תולדות הסיכסוך הבילתי ניגמר - מה יהיה?

לבקש ממני לפרוס על "דפון" אחד את שיש לי לומר על "הסכסוך" שלנו עם ה- בני-דודים, זה כמו לבקש מפלאטו שרון לשיר א-קפלה של באך, בשני קולות בו זמנית. ...ננסה.

מ. זוגתי שתחיה, טוענת שנושא רציני שכזה, אינו נושא לבדיחות הדעת ולכן מכאן והלאה הכל דיבורים ובלי צחקוקים.

שתי נקודות עקריות מעסיקות אותי במשך שנים (בתקשורת ישנם ניסוחים מגוונים לשני נושאים אלו, אך לדעתי, אם מקלפים את ה "פוליטיקאלי קורקט" ניתן לנסחן כך):

ישראל מדינה יהודית – מדינת כל תושביה, או אחר?

מה עושים עם יהודה שומרון וחבל עזה? – מחזיקים לעולמי עולמיה? משחררים אחיזה? ומתי?

מבחינה היסטורית (ולא תמיד מה שהיה, מי התחיל ומי צודק, רלוונטי למה שצריך לעשות ברגע נתון) ניתן כמובן להתחיל מימי אברהם אבינו, זה ראוי ולגיטמי, אך סקירה (שיטחית לחלוטין) של מה שהתרחש כאן "סביב" תקופת הקמת המדינה, תספק במקרה זה. היו כאן יהודים וגם ערבים כמובן, שעדיין לא קראו לעצמם פלסטינאים.

תקופת "טרום הקמת המדינה" התאפיינה בפרעות/מאורעות, חלקן מאוד "מפורסמות":

מאורעות תל-חי (1920), פרעות חברון (1929), מאורעות יפו (1936).

האירוע המשמעותי הבא (הכל לעניות דעתי כמובן) התרחש בימים אלו ממש, לפני 63 שנה. ביום כ"ט בנובמבר 1947, במושב עצרת השמו"ם (תסלחו לי) נפלה החלטה על הפסקת המנדט הבריט בא"י וחלוקת הארץ לשתי מדינות, יהודית וערבית. אתם בוודאי זוכרים – Egypt NO, Soviet Union YES, United States YES וכו'.

גבולות ישראל נקבעו, ואפילו לרגע קט, על-פי מה שכונה, גבולות החלוקה.

מפת גבולות החלוקה - יכולה היתה להיות להם מדינה

באופן מעשי, למחרתו, פרצה מלחמת העצמאות. כוחות (בין 30,000 ל 60,000 תלוי בתקופה) של: מצרים, סוריה, ירדן, עירק, לבנון, ערב-הסעודית, קאוקג'י וחבורתו, וערבים מקומיים, חשבו לגמור עניין קודם שתהיה סיבה למסיבה, ולא צלחו.

ביום שישי, אחה"צ, ה' באייר התש"ח, 14 במאי 1948 הוכרז על הקמת מדינת ישראל. מדינתו של העם היהודי.

מלחמת תש"ח/העצמאות/השחרור הסתיימה ב 20 ביולי 49 וגבולות המדינה הצעירה התיצבו על מה שמכונה היום "הקו הירוק" או גבולות 1967.

האם ישראל היא מדינת העם היהודי? האם היהודים ראויים למדינה? האם היהודים זקוקים למדינה? בעיני התשובה פשוטה! אך מתברר שהנושא לא טרוויאלי. חיפוש מהיר בגוגל, והראשון שעלה הוא מאמרו של דר' דוד גלעד (לא שמעתי עליו קודם אך מתברר שהוא מרצה באונ' בן-גוריון במחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום), שמסביר בשפה רהוטה וקולחת שהמדינה שייכת לאזרחיה בלבד. זאת עמדה קלאסית, נאורה, אקדמית, ותמימה לעולם בו חיים היהודים. עמדה זו מייצגת את ההומניזם בהתגלמותו, והיא העמדה שאימצו לעצמם, עד לא מזמן, אנשי "השמאל" היהודים, והערבים הישראלים שאינם קשורים לאיסלם הקיצוני.

"כתנאי לפתיחתו של משא ומתן ישיר עם הפלסטינים יניח לפניהם, כנראה, ראש הממשלה, את אבן הנגף בדמות הדרישה להכיר במדינת ישראל כ"מדינת העם היהודי." האם מדינת ישראל היא "מדינת העם היהודי"? האם יש תוקף לקטגוריה זו ככל שמדובר בעם היהודי? בשל פיזורם של בני הדת היהודית בכל ארצות תבל, אין לדעתי תוקף לקטגוריה זו. מדינה שייכת לאזרחיה בלבד.

אזרחיה, בני כל הדתות, החיים בשטחה ונושאים בעול קיומה הכלכלי, הביטחוני והחברתי. אזרחיה, אשר יוצרים בה תרבות יחודית היונקת מעצם החיים המשותפים על אותה פיסת קרקע. היא אינה שייכת לאוסף של יחידים החיים בכל פינות תבל, שמעולם לא היו בה, לא יהיו בה והיא אינה מעניינם. יחידים אשר אינם דוברים את שפתה ואינם שותפים לתרבותה ולהווית חייה. המשותף היחיד לכל יהודי העולם ולאלה החיים בישראל, הוא היותם בני אותה דת. עובדה זו אינה מקנה ליהודי החי בארצות הים קושאן של בעלות על המדינה. למה הדבר דומה? לנוצרי קתולי צרפתי הדורש בעלות על ספרד הקתולית, או על איטליה, או על ארגנטינה. זה כמובן אבסורד מוחלט.....".

מאת: ד"ר דוד גלעד ב-7 בספטמבר, 2010

הלו דר'! גם אני רוצה להיות נאור, גם אני רוצה להיות הומניסט! מה? רק לך מותר?

אתה משאיר אותי בודד עם התחושה של נרדף, מושמד, מגורש ושנוא רק בגלל שאני יהודי?! מה אתה לא כזה? אמא, סבתא, אבי סב סבך לא גורש? תברר אם שכחת!

אין לנו ברירה, אנו זקוקים למדינה של יהודים. לא בטוח שזה צודק, לא בטוח שזה ראוי, אבל מבחינתי זהו MUST.

אכן לא עם רגיל אנחנו, מאז שהכרזנו על עצמינו כעם סגולה, "אור לגויים", התחילו צרותינו ולא תמו עד עצם היום הזה. הבאנו לעולם את המונוטאיזם, התפתחה היהדות וממנה הנצרות והאסלם והפכנו מושא לשנאה והתגשמה בנו "הקללה" של עם לבדד ישכון.

עד מתי? עד אשר העולם יהפוך כולו הומניסט, דר' דוד גלעד! אנחנו הנרדפים! אנחנו העכבר! לא יעזור לנו שנהפוך הומניים, אנחנו צריכים שהחתול יהיה שכזה. או עד אשר יבוא היום ודת לא תהיה יותר בעלת משמעות בעולמינו, האפיפיור יהיה לא יותר מאשר איזו אניקדוטה עתיקה והאייטולות לדיוקנות על ספלי קפה בשוקי המזכרות של אספהאן. ואז יתקיימו דברי הנביא ישעיהו:

 וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם.

או אז, ד"ר דוד גלעד, לא נזדקק למדינת יהודים, וארץ ישראל תהיה מדינת כל אזרחיה, והעולם כולו יהיה כדור כל תושביו.

גבולות 67

והשטחים? מה לעשות עם השטחים? שטחים תמורת שלום?

רצונם של הערבים באזורינו לגרש אותנו מארצנו, הוא מקרה פרטי ועכשוי של רצון קמאי לשינוע יהודים ממקום למקום. אין צורך להשמידם תמיד, אך אסור לתת להם להכות שורש. זה "עושה טוב" שהם מתניידים.

הערבים, בעיני, תמיד מיוצגים על-ידי "החברה הרעים" בשרשרת הפיקוד, משום מה הם תמיד דוברי אמת. נציגיהם בימים אלו הם אחמדיניג'ד, נאסראללה, חאלד משעל ולאחרונה מגיש בקשה להצטרפות למועדון רדואן הטורקי. ישנם רבים נוספים. דבריהם פשוטים וישירים: אין מקום לישות היהודית/ציונית בארץ ישראל. אנחנו לא רוצים להשמיד אתכם, רק תלכו מכאן.

אני מאמין באמונה שלמה שהם דוברי אמת! אנחנו יכולים למסור את השטחים כולם, להקפיא את הבנייה ל 90 יום, 30 יום נוספים, כולל ירושליים, זה לא יזיז אותם מדעתם: יהודים החוצה (כולל ד"ר דוד גלעד).

ולכן בני דודי היקרים, עולם יקר ונאור, אנחנו נפנה שטחים, את כול השטחים מבחינתי, כולל ירושלים! אך עליכם להפסיק ולהצהיר שאתם רוצים לסלק אותנו מארצנו, ארץ היהודים. אתם לא אמורים לעשות אתנו שלום, אתם לא אמורים להפסיק ולרצות לסלק אותנו מכאן, אתם אמורים רק להפסיק ולומר זאת, למשך שנות דור! כן, עוד דבר קטן, אתם אמורים להפסיק לפוצץ לנו ילדים, אנחנו אוהבים אותם אתם יודעים.

אז העיסקה פשוטה: שנות דור של אי אמירת "יהודים החוצה" ושנות דור של הפסקת הטרור תקנה לכם את כול השטחים שהיו בעבר נחלת אבותינו. רק שיהיה שקט.

ובכול פעם שמי מ"החברה הרעים" יהין להזכיר, את הרצון האמיתי לחיסול הישות היהודית/ציונית בארץ ישראל, או יפול גראד או סקאד, או כול שמד אחר בשיטחנו, הספירה תתחיל מחדש.

אם הייתם עושים זאת החל משנת 1967, היתה לכם כבר פעמיים מדינה!

 זאת היא האסטרטגיה שלי, על הטקטיקה עוד נדבר